על ויג'נאנה יוגה

ויג'נאנה יוגה: להתאמן, להרגיש, להבין – מבפנים- משמעות המילה ויג'נאנה- מהשורש לדעת, הבנה וידיעה הנובעת מבפנים  ולא מידע חיצוני שנלמד מפי מורה או מסורת בלבד. זוהי בהירות פנימית המתגלה לנו דרך ניסיון אישי.  ג'נאנה- ידיעה, לדעת ולהבין מבפנים.

שלושה מרכיבים מרכזיים בדרך התרגול:
א) המרכיב הראשון- המדיטאציה- הישיבה מבוססת על העיקרון של "פשוט לשבת", להתבונן, לזהות  ולטפח את איכות התודעה. הדגש שאנו שמים על איכות התודעה בזמן התרגול של האסאנות ותרגילי הנשימה (הפראנימה), מתחדדת ומתעצמת  בישיבה, דבר זה מחבר אותנו למסורת החיה של היוגה הגורסת כי הכלי המרכזי לטיפוח תודעה בהירה הוא המדיטאציה ומכאן הספרות הקלאסית מתארת תמיד את המדיטאציה כמרכיב מרכזי בזרמים השונים של היוגה.

ב) המרכיב השני- האימון והעקרונות באימון-
אימון המלמד הקשבה לתחושות הגוף ולהפעלתו עפ"י העקרונות. באימון נתייחס ל-7 עקרונות מרכזיים המדריכים אותנו להקשבה לתחושות ולחיפוש אחר תרגול מדויק, שקט ומחובר.

העקרונות: הרפיית הגוף, השקטת התודעה (תודעה ריקה), התכוונות, השתרשות, חיבור, נשימה, התארכות והתרחבות.

  1. הרפיית הגוף- תחילה יש להרפות את הגוף, לשאוף ועם הנשיפה- לשחרר את הגוף ממתח, לשאוף ועם הנשיפה לסרוק את הגוף מכף רגל ועד ראש, בכל מקום שבו נתקלים במתח – מרפים. אם מבחינים באזורי חולשה יש לשאוף אליהם אוויר ולעוררם באנרגיה, להניח לכל הפרזה להרפות ולהירגע. התודעה מסתכל בגוף במבט תומך ואימהי, הגוף יציב ורך.
  2. השקטת התודעה- בזמן שאנו עומדים על המזרון אנו מתנתקים מהאחריות להגיב אל העולם, זה הזמן להתחבר לעולם שבפנים. העיניים מביטות פנימה כדי לתפוס את המתרחש מבפנים, את מצב הרוח. בין שאנו מרוכזים, מפוזרים או עצבניים, שמחים או עצובים, מותשים או מלאי אנרגיה- העיניים מוצבות בחלק האחורי של הראש. ההתבוננות בעצמנו ובאימון היא מתוך שקט, מתוך זיהוי וקבלה של מצב התודעה בלי להגיב למה שקיים. עם כל שאיפה העיניים שוקעות לאחור ובכל נשיפה העצמת הריכוז, כך התודעה הריקה הולכת ומתעצמת בתוך האימון.
  3. התכוונות (הכוונה)- אחרי שהגוף והנפש מגיעים לנינוחות וליציבות, הם שקטים וממוקדים. ממקום זה אנו רואים את המטרה, ישיבה, נשימה ותנוחה- ומתכוונים אליה- הנפש מתמקדת באימון, הגוף מתרכז לקראת האימון והלב חובק אליו את האימון בכל עוצמתו. בכל שאיפה- העצמת הכיוון, בכל נשיפה- חידוד הכיוון. ע"י הדמיית עצמנו או אדם אחר בתנועה ונשימה, אנו מתמסרים לכך בכל מאודינו. עם כל נשימה ותנוחה אנו שבים ומתחזקים בכוונה.   
  4. השתרשות- מכאן ואילך הלכה למעשה- התודעה נחה במקום שבו הגוף נוגע באדמה.  ניתן למשקל הגוף לשקוע למקום הזה- נניח לכפות הרגליים. נעצים את המשקל כלפי מטה, כאילו הרגל רוצה לשקוע לתוך האדמה ומשם להרגיש את העוצמה של ההליכה לקראת האדמה חוזרת לתוך הגוף כלפי מעלה. כמו שורשים של עץ המסתעפים לתוך האדמה וככול שיתפשטו ויעמיקו כך יתרחב ויתארך העץ שמעל האדמה. ככול שההשתרשות מבוססת הגוף קל, רך ונע ללא מאמץ.
  5. חיבור- תמיד להיות מודעים לשני כיוונים מנוגדים המחוברים  יחד. הרוצה לעלות עליו ראשית לרדת, הרוצה לנוע קדימה, עליו להתבסס באחור, המתכוון לשמאל יתבסס ראשית בימין, הרוצה להתפשט החוצה עליו לצאת מתוך הפנים. הכיוון הראשון הוא תמיד החץ, הכיוון השני הקשת והשלישי, המחבר ביניהם- חיבור! בכל תנוחה האיבר הכי רחוק מהאדמה מחובר לאיבר שמשתרש בה, כל איבר בגוף המצוי בין שני הקצוות הללו הוא אבר שלם לעצמו, יחידה מובהקת, מתפקדת. כל האיברים מאוזנים ופועלים יחד בהרמוניה.  ככול שהחיבור יותר מבוסס, הגוף בכל מצב- יחידה אחת.
  6. נשימה- מודעות לשאיפה, מודעות לנשיפה.  עם השאיפה- התכנסות פנימה ועם הנשיפה- חיבור אל העולם. עם השאיפה- קבלת העולם, קבלת הקיים ועם הנשיפה- התמסרות לאדמה ולחלל. לשאוף לאורך הגוף, לנשוף ולהשתרש, לשאוף ולחבר את הקצוות, לנשוף ולהיכנס לתנוחה המלאה. בזמן השאיפה הגוף מתארך ומתרחב ובנשיפה מתייצבים משתרשים ומתחברים. לעיתים הנשימה נינוחה ויציבה ולעיתים עמוקה וארוכה, לפעמים היא ברקע בלבד ולפעמים היא מקור הפעולה, הנשימה תמיד נוכחת
  7. התארכות והתרחבות-  כאשר יש השתרשות, במהלך הנשיפה, השאיפה מביאה להתארכות ולהתרחבות. כאשר יש התארכות והתרחבות, אף חוליה אינה נוגעת בחברתה, אז אין קריסה במפרקים, אין מאמץ יתר של השרירים. השלד מגן על עטיפותיו ומגן על כל מה שמכסה אותו. השכבות המכסות עליו יוצרות את המרחב עבור השלד ויוצרות לשלד מרווח. כך השלד נע באוורור, משוחרר ומחובר כאחד.  ולבסוף- כל העקרונות קיימים בו זמנית וכך יש ליישמם. עם זאת קשה להשגיח על פעולתם בעת
    ובעונה אחת, על מנת להעמיק את הבנתנו בעקרונות, עלינו לבחור בעיקרון אחד שאליו אנו נמשכים, להתייחד עמו באימון למשך זמן ולחקור אותו לעומק בכל, עד להפנמתו היסודית.   פעמים רבות אנו עובדים עם עיקרון אחד או שניים במשך כמה שנים, עד אשר הם חודרים ונעשים לנו טבע שני. כל הזמן הזה, עלינו לזכור כי רק כאשר כל העקרונות מיושמים יחד באימון בעת ובעונה אחת, האימון שלם. לכן כאשר אנו חשים "תקועים" באימון, עלינו לחפש בזהירות, למצוא איזה עיקרון הזנחנו ולהחזירו על כנו.

         ג) המרכיב השלישי- הידע והדגש הלימודי-

הצד של האינטלקט והדגש של מהו המזון שאנו נותנים לתודעה שלנו?  מהם התכנים  שאנו מזינים אותה? מתייחס ללימוד של המסורת  היוגית הכתובה, לימוד הספרות היוגית  וחשיפה לכל טקסט, ספר, או כל תחום תודעתי אחר  שמחבר אותנו יותר לעצמנו ומגביר את המודעות והבהירות לאמת שחיה מבפנים. 

ההסבר נלקח ממאמרה של אורית סן גופטה על ויג'נאנה יוגה.