חמשת הקושות

חמשת הקושות- הפאנצ'ה קושה – חמשת המעטים
לפאנצ'ה קושה (pancha koshas) יש חמישה אספקטים :
1.אנאמיה קושה (המעטה הפיזי) – annamaya kosa – the physical body – יציבות
2. פראנאמיה קושה (המעטה האנרגטי) – pranamaya kosa – the energy body – ויטליות
3. מאנומאיה קושה (המעטה המנטאלי-ריגשי) – manomaya kosa – the mental body – בהירות
4. ויג'נאנהמיה קושה (המעטה האינטלקטואלי)-vijnanamaya kosa – the intellectual body-חוכמה.         5. אנאנדהמיה קושה (מעטה הנועם) – anandamaya kosa – the divine body – נועם \אושר 

חמשת הקושות זהו מודל יוגי של חמישה רבדי גוף –נפש, שהופיע לראשונה בטייטריה אופנישד שסופרה לפני כ- 2800 שנה. פירוש המילה Kosha מציינת רובד, היבט, גופים, מעטפת או ממד. כל חמשת הרבדים חשובים על מנת להגיע לאיזון גוף-נפש, כולם שווים בחשיבותם, קשורים זה לזה בקשר גומלין ומשפיעים אחד על השני. חולי בהיבט אחד ישפיע על האחרים ולהפך, ריפוי האחד יהדהד גם לאחרים. חמשת הגופים הם כמו קליפות בצל, כלומר מבחוץ יש את השכבה החיצונית, הגסה ביותר, והכי נראית לעין, המעטפת הפיזית ואט-אט הולכים פנימה והגופים נהיים יותר עדינים, ויותר נסתרים אל המעטפת החמישית העמוקה יותר, היא העצמי, האור הפנימי, המוחלט שנמצא בתוך כל אחד מאתנו. מטרת תרגול היוגה היא להגיע אל המעטפת הפנימית, להתבונן בה ולהרגיש את האחדות בכל אברינו ואת האושר הבסיסי שחובק את הכול. המעטפת החמישית הפנימית נקראת- Ananda-Maya-Kosha כשהאדם נמצא בה הוא הוא שרוי באושר אמתי. המודל עדיין רלוונטי לחיי היום יום שלנו, וניתן להיעזר בו בכדי להתבונן ולהבין מי אנחנו, להתעורר לתובנות חדשות לגבי אופן החיים שלנו ומה חשוב לנו בהם ומתוך כך לטפח איכות חיים מיטיבה יותר.

Anamaya Kosha(1 אנאמאיהקושה: ההיבט האנטומי/הגוף הפיזי- מסמלת יציבות
נקראת גם גוף המזון ומושפע ישירות מהתזונה שלנו ומתרגול פיזי של אסאנות (תנוחות יוגה) אשר דרכן אנו רוכשים כוח, גמישות, יכולת להרפות, בהירות, נוכחות, עוצמה ואיזון. בהיבט זה ניתן לבחון את אופן היציבה שלנו, את החולשות והחזקות הפיסיות שלנו ובכלל את גופנו. בתרגול של יוגה אנחנו מחפשים יציבות, חוזק ונינוחות כאחד כפי שאמר פטנג'לי בסטורה שלו "התנוחה נינוחה ויציבה" “סטהירם סוקהם אסאנם” (תורגם ע"י אורית סאן-גופטה). התרגול הפיזי מאד משמעותי והוא משפיע על הגופים האחרים ובמיוחד על גוף האנרגיה, ותורם להסרת חסימות אנרגטיות.

2) פראנאמיהקושה Pranamaya Kosha: הגוף האנרגטי (מערכות כמו נשימה, עיכול, נאדים, צ'אקרות) – מסמלת ויטליות
בתוך החומר של הגוף הפיזי, נמצאת אנרגיית החיים, הפראנה (prana-maya kosa). הפראנה, נמצאת בכל תא ותא. בכל תא יש חילוף חומרים, האוכל הופך לאנרגיה מזינה המאפשרת את כל תהליכי הגוף. לפראנה יש גם היבטים שאינם מקבלים ביטוי ברפואה הקונבנציונאלית כמו הצ'אקרות, הנאדים, הוואיו, ורקמת הפאשיה. הפראנאמיה קושה היא הגוף המעודן יותר, הגוף האנרגטי, האופן שבו האוויר נע בגופנו, זוהי הליבה של הנשימה. פראנה נמצאת בכל מקום בו יש חיים ותנועה, החל מבעלי חיים בדרגת ההתפתחות הנמוכה ביותר ועד מערכות השמש. כל כוח מבוסס על פראנה. כוח הכובד, המשיכה או הדחייה. גוף האנרגיה הוא שמאפשר לגוף הפיזי לנוע ולפעול והוא נמצא על גבי הגוף הפיזי ומעליו. ביוגה אנו מבינים שמעבר לאנרגיה שמגיעה ממזון, קיימים מקורות אנרגיה נוספים כגון- הנשימה, המים, השמש והאנרגיה הקוסמית. האנרגיה זורמת בגוף בערוצים הנקראים נאדים (nadis) ערוצים אלה אנרגטיים ואין להם מציאות גשמית, אך הם מקבילים למערכת העצבים בגוף הפיזי. (יש הקבלה מסוימת בין המרידיאנים ברפואה הסינית לנאדים). היוגים טוענים שקיימים 72 אלף ערוצי אנרגיה כאלה. שלושת ערוצי האנרגיה העיקריים נעים סביב עמוד השדרה והם הפינגאלה (pingala) האידה (ida) והסושומנה (sushumna).
האידה- נע לארוך הצד השמאלי של הגב- קשור עם הירח והוא אחראי על פעילות מנטאלית, יצירתיות והאספקט הנקבי של האישיות. הוא קשור לצד הימני של המוח, לנחיר השמאלי, לצבע הכחול ולאנרגיה של קרירות. הפינגאלה – נע לאורך הצד הימיני של הגב- מתקשר עם השמש – פעילות גופנית, אקטיביות, האספקט הזכרי של האישיות, הצד השמאלי של המוח, חום, נחיר ימני והצבע הצהוב. הסושומנה- הוא הערוץ הראשי ונכנס לפעולה כאשר נוצר איזון בין האידה לפינגלה, המתאים במיוחד למדיטציה. אז מתחילה לנוע לאורך עמוד השדרה אנרגיה מיוחדת הנקראת קונדליני. אנרגיה זו המצויה בבסיס עמוד השדרה ואחראית על התפתחות רוחנית, מנטאלית ורגשית. מסורות רוחניות רבות מעוניינות לעורר אנרגיה רדומה זו. תרגילי הפראניאמה, שאותם אנו מתרגלים בשיעור היוגה, מביאים לאיזון בין האידה לפינגאלה.
האידה והפינגאלה חוצים אלו את אלו במספר נקודות לאורך עמוד השדרה. כל נקודת חציה כזו מהווה צ'אקרה – מרכז אנרגטי- כל צ'אקרה מתקשרת עם מימד התפתחותי באישיות שלנו. האנרגיה בתפיסה היוגית, קיימת בכל אשר סביבנו. מזון, אוויר, חפצים, אנשים, מים, שמש, נשימה ואף המחשבות שלנו הן אנרגיה. היבט זה מציין את הכוח שמניע את ההיבט הפיסי. בהיבט זה נשאל עצמנו מהי רמת האנרגיה שלנו? מהו דפוס הנשימה שלנו ואיך הוא משתנה במצבים שונים. בתרגול הפראנאימה אנו מעוררים את הגוף הפראני, ברגע שאנחנו נושמים פחות משש נשימות בדקה אנחנו כבר מעודדים את הפעלת מערכת הרגיעה שלנו, המערכת הפרא סימפתטית- כל זה במטרה לעלות את רמת החיוניות ולהפחית מתח והעדר אנרגיה.
הוכח כי האטת קצב הנשימות מסייעת לגוף לשחרר הורמונים המרגיעים את הגוף
השאיפה- כל שאיפת חמצן מעוררת את המוח ומזינה את תאי הגוף
הנשיפה – היא כמו הרפיה, שבמהלכה פולט הגוף פחמן דו-חמצני, דבר המאיץ את התפוגגות המתח ואת הרפיית השרירים בגוף
הנשימה מועילה לוויסות לחץ הדם, מעלה אנרגיה, מחדשת את זרימת החמצן לאברים הפנימיים, מסייעת להורדת מתחים, למיקוד ולשהייה בתוך המערכת הפרא-סימפתטית. כבר בכתבים העתיקים של היוגה היוגים דיברו על הקשר ההדוק שבין הנשימה למצב התודעה. בפרק על הנשימה בטקסט הקלאסי האטה יוגה פראדיפיקה נאמר: "כשהנשימה מתנועעת התודעה מתנועעת. כך, ע"י שליטה בנשימה היוגי משיג את יציבות התודעה" "זה השולט בנשימתו שולט גם בתודעתו. ולהפך זה השולט בתנודות התודעה, גם הנשימה בשליטתו" "הפראניאמה (שליטה בנשימה), היא הבנה מעשית מפותחת של הקשר ההדוק בין תפקודי התודעה לבין תפקודי הנשימה". מודעות לנשימה יכולה להשפיע על כל הרבדים שכן לנשימה השפעות מרחיקות לכת על כל תפקודי הגוף: הלב, כלי הדם, המערכת העצבית והאנדוקרינית, מערכת העיכול והשרירים, שינה, זיכרון, רמות ריכוז ורמות אנרגיה

3) מנומאיה קושה– Manomaya Kosha הגוף המנטלי/רגשי ("מחסן" של מחשבות, זיכרונות, רגשות)- מסמלת בהירות
ההיבט השלישי, ה-mano-maya kosa הוא הפסיכולוגיה האישית, ההנחות המקדימות שהתעצבו בתוכנו, הרגשות, ההעדפות הדברים שאנו דוחים ושאנו מקרבים אלינו, מאגרי הזיכרונות, החוויות בחיים, הטראומות, השאיפות והאישיות שלנו. כאשר אירוע רגשי קורה לנו הוא מתרחש ברובד זה, במאנאס . רובד האינטלקט, זיכרון, הגיון ותפיסה. ברובד זה כל חוויה מנטלית או רגשית נשמרת ומכתיבה את האיזון בשאר ההיבטים. מקרה עבר שגרם לנו להתכווץ יכול להיות מוטבע כה עמוק בתוכנו והוא זה שישפיע על דפוסי יציבה, דיבור ומחשבה. בהיבט הזה של התרגול נשאל עצמנו מהם החוזקות או נקודות התורפה המנטליות/הרגשיות שלנו? אילו דפוסים מנטליים/רגשיים היינו רוצים לשנות? אם נקשר את ההיבט הפיזי (אנאמיה קושה) להיבט הזה (מאנומיה קושה) נוכל לגלות דברים מעניינים על הגוף ועל הנטיות שלנו. רובד זה מתקשר באופן ישיר עם החושים שלנו והוא מתחלק לארבעה חלקים: 1.האינסטינקטים שלנו, 2.ידיעת קיום ה'אני', 3.הזיכרון והשכל האינטלקטואלי (הבודהי), 4. גוף התבונה.

4) ויג'נאנהמיה קושה- Vijnanamaya Kosha, גוף התבונה העמוקה (יכולת התבוננות פנימית)- מסמלת חכמה
ההיבט הרביעי של הווייתנו הוא ה-ויג'נאנה-מאיה קושה. פה נמצאת היכולת להתבונן על חיינו ללא שיפוט וללא מעורבות. פה נמצאת התבונה העמוקה וידע הסוד. היכולת להתבונן על הדברים בראיה רחבה, לדעת גם לקחת צעד הצידה ולהסתכל על הדברים לפני שאנו מגיבים אליהם. יש כאן איכויות של אהבה וחמלה, מדובר בתדר של אהבה תמימה וטהורה שאינה תלויה בדבר. אהבה ללא שניות של סובייקט ואובייקט, ללא צורך בפידבק, היא מכילה את המוסר, הנדיבות והחמלה.היא מביאה לאננדה, להרגשת שמחה, נחת רוח ואושר. המאנאס הוא הנפש הפרטית עם מאגרי הזיכרון והקארמות, לכן ראייתו מצומצמת, בו מתקיימים העדפות וסלידות, קנאה, עלבון, כעס ומניפולציות של הישרדות. הויג'נאנה מיה קושה, לעומתו, היא התבונה האוניברסאלית, היכולת להתבונן בחמלה במאנאס שנעלב, היכולת להתבונן במניפולציות שעושה המאנאס, ללא הביקורתיות שהמאנאס עצמו מלא בה כלפי עצמו, היא מזמינה לתהליך של צמיחה וריפוי. מרבית האנשים מזהים עצמם עם המאנאס ולא מאפשרים לעצמם לחוות את עצמם כתבונה עמוקה. לכולנו האפשרות לעצור ולהתבונן, להתחבר לרוחניות שבנו, לעבור תהליך של ריפוי הנפש מפצעים ומהנחות מקדימות. רובד זה מלמד אותנו לפעול מתוך חמלה לעצמינו ולטעויות שלנו וע"י כך גם לסובבים אותנו. גוף זה אינו טרוד בתבניות החשיבה המגבילות של המאנס. רובד זה מטהר את שלושת הרבדים הקודמים שהוזכרו ולפי מסורת היוגה מעודד אותנו לחפש את התבונה בתוכנו ולא מחוצה לנו. פה אנו מבינים שיש בנו מקור בלתי נדלה של אינטואיציה ותבונה אשר מדריכה אותנו יותר טוב מכל גורם חיצוני. רובד זה קשור יותר לאינטואיציה מאשר לאינטלקט. היכולת להבחין בדפוס הקבוע של המינד היוצר אי שקט וסבל.
בהיבט הזה של התרגול נחפש חיבור למקום שבו אנו יודעים מה נכון לנו וניקח החלטות בהתאם. דרך רובד זה ניתן לעבוד על שחרור תבניות חשיבה מגבילות, דרך תרגול מדיטציה, דרך חקירה עצמית, דרך בחינה של אופני חשיבה חדשים ולמידה מאנשים ברמת התפתחות גבוהה יותר ועוד. עם הבנת המודל הזה אנו יכולות לשנות את השפה – במקום לומר 'אני עצלה' אני יכולה לומר 'במאנאס שלי יש כרגע עצלות' ולהגדיר את האני כתבונה המתבוננת בנפש. היוגה היא מסע לריפוי, עידון והתמרת המאנאס. התודעה כאן מתבוננת ותמיד יכולה לבחור אחרת, לשנות. בויגנאנהמיה קושה, לעומת המאנאס נוכל לחקור את הגבולות שלנו, להגדיל את היכולת שלנו להכיל מצבים שונים בחיים נעימים או לא נעימים. נוכל לטפח הוקרת התודה, חמלה ואהבה לעצמינו ולכל האנשים באשר הם. תודעה כזו אינה מגיעה ממקום של 'לא מגיע לי' או 'מגיע לי הכל', אלא מתוך התמסרות, חוקרת ומתבוננת ב"כאן ועכשיו" כך היא מטפחת את האמון בעולם.

5) אננדהמיה קושה- -Anandamaya Kosha, הגוף הרוחני: בסוף כולנו רוצים להיות מאושרים- מסמלת הנאה ואושר
גוף זה נמצא בתקשורת הקרובה ביותר עם התודעה הקוסמית, עם האלוהות ועם המהות האמתית שלנו. ביוגה מכנים את הרוח האוניברסלית והאינסופית השוכנת בשם 'אטמן' Atman. הרוח שלנו נמצאת במהותה הבסיסית ביותר במצב של אושר מוחלט שאינו קשור לאובייקטים חיצוניים. אספקטים נוספים של הגוף הזה, היא תחושה של אחדות עם הכל, חיבור לטוב אינסופי, אהבה ואחדות עם האל. הסיבה מדוע רובנו איננו חווים אושר קיומי בסיסי רוב הזמן ,היא בגלל ששאר הגופים עסוקים בהמשך קיום הסבל, בתחזוקה של הדרמה בחיים, בתקיפה ובהישרדות. כאן אנו מבינים כי טבע האדם שלם ומושלם מעצם היותו, אך נסיבות החיים גורמות לעובדה זו להישכח. היוגה מחזירה אותנו לתחושה זו. ביוגה קיים המושג "פורנאם" שלמות. כוליות. טיפוח יכולת ההתבוננות והחיבור שלנו אל תודעה רחבה יותר מהאני הקטן שלנו. התבוננות בחלק התבוני שלנו ששואף לאושר.
בהיבט הזה של התרגול נשאל עצמנו מה גורם לנו תחושות חיבור, נוכחות, עונג, שמחה, אושר? מצבים אלו יכולים להיות רגעיים בחיים קצרים או ארוכים כולנו מכירים כאלו רגעי חסד יפים של שלווה וחיבור וחלק מהפעולות שלנו מכוונות כדי לחזור ולהרגיש מצבים אלו יותר.
הקושות יכולות להיות סולם להבשלה. זהו תהליך שיש בו כל הזמן הבשלה ועידון. ההנחה הפנימית השכיחה שעלינו להיאבק או לברוח היא של המאנאס, ופה אנו מבינים שיש בנו יותר מהטייס האוטומטי. כפי שאמר פטנג'לי- "כשהמחשבה פגומה יש להודפה ע"י טיפול ההיפך ממנה" (תורגם ע"י אורית סאן-גופטה). ככל שהחיבור מתחזק, בין החלק השואל לחלק היודע, הדברים זורמים בפחות מאמץ.
המודל הזה הופך את התרגול למסע רוחני. אנו לא נשארים רק ברובד הפיזי של האנומאיהקושה – הגוף. כשאנחנו מתרגלים יוגה ומדיטציה אנחנו עובדים על מערכות היחסים הפנימיות הללו – היכולת להכיל, היכולת להיות בדיאלוג, היכולת לסלוח ולרפא. איננו מדברים כאן על תהליך פשטני, יש פה חיפוש אחר משמעות ואחר הצורך העמוק של הנפש. ללא משמעות אנו יכולים ליפול לדיכאון ולברוח אל מקומות הרסנים בתוכנו כדי להימנע מלהרגיש את הכאב של חוסר המשמעות. מודל זה מוביל אותנו למסע רוחני אינסופי של צמיחה והתפתחות מתמשכת. כל זה מתוך חמלה, הכרת תודה ורצון להיות בשמחה ולטפח ראייה בהירה יותר בכל מעשינו.